האם יש מקום לסטייה מ"הלכת קינזי"?

בש 3454/04, מדינת ישראל נגד חאתם חמד ואח'

המדינה עתרה לסטייה מ"הלכת קינזי", ובקשה להעיד עד תביעה, אשר משפטו טרם הסתיים.

הלכת קינזי קובעת בעיקרה, כי מן הראוי שעד שותף לא יעיד אלא בתום משפטו וזאת כדי למנוע מצב בו יצפה ל"טובת הנאה" אשר תגרום חלילה לעדות מעוותת ומעוותת אשר תפגע בנאשמים באשר אליהם מעיד הוא.

השופט יצחק כהן, מביהמ"ש המחוזי בנצרת, ציין כי ייתכן שהגיעה העת לבחינה מחודשת של הלכה זו, אולם יש לזכור, כי מדובר בהלכה מחייבת, על הסטיות והחריגות ממנה.

הרציונל מאחורי הלכת קינזי נעוץ בשלושה: החשש כי העד השותף מצפה לטובת הנאה, החשש כי העד השותף יגלגל את האשמה על השותף נגדו הוא מעיד והחשש לפגיעה בהיקף החקירה הנגדית של ההגנה. כאשר ביהמ"ש סובר, כי מתקיים ולו אחד משלושת הרציונלים הללו, הרי שיש לנהוג ע"פ הלכת קינזי ולדחות את הבקשה.

במקרה הנדון, אין מקום לקבל את בקשת המדינה, שכן החששות לעיוות דין ופגיעה בנאשמים האחרים בנסיונם לעמוד על חפותם גוברים על טענות המדינה.

בש 3454/04, מדינת ישראל נגד חאתם חמד ואח'

למדור פלילי

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.